קוצים של פחד

שיר קונקי, יעל כהן וליעד שר (מימין לשמאל) –"ליידי די".

השם ליידי די הגיע לאוזני אחרי ששמעתי שיעל כהן, המתופפת לשעבר של המכשפות, היא חברה בלהקה. אח"כ גם גיליתי שזו להקת רוק בהרכב של שלוש בנות - יעל כמתופפת, שיר כבסיסטית וליעד כגיטריסטית וזמרת מובילה, בדיוק כמו המכשפות, עם יפעת נץ על הבס וענבל על הגיטרה והמיקרופון.

נתתי להם קשב של כמה דקות לפני כחצי שנה, והמסקנה שלי אז הייתה בערך כמו היום – יש פוטנציאל, אבל הוא רחוק מלהיות ממומש.

חברות הלהקה מוכשרות, אבל נראה שהן מחזיקות את עצמן מלהתפרץ החוצה. ההופעה על הבמה מתונה, המוסיקה נשלטת בעיקר ע"י התיפוף של יעל ואילו הגיטרה והבס משחקים יותר מדי בתפקיד של ליווי במקום לשלוט בצליל. המילים, אם לא להשוות אותן לכלום, הן טפלות, ואם לעשות את ההשוואה המתבקשת כל כך – לאלו של המכשפות, אז הן פשוט מביישות.

אחד הדברים שצרם לי זה שיש חוסר הרמוניה בלהקה, לפחות ממה שראיתי באוזןבר. יעל נמצאת במעיין עולם משלה על הבמה, לא כל כך פתוחה לקהל ולחברות הלהקה האחרות. בשני מקרים ליעד ושיר זרמו עם ההופעה והכו עם הגיטרות על המצילתיים של יעל, והיא פשוט התעצבנה עליהן, מלמלה כמה מילים על שזה "לא מקצועי" וכיוונה את התופים מחדש, בזמן שליעד פרטה מנגינה כדי להעביר את המבוכה. בסוף ההופעה, כאשר הלהקה אמורה לרדת, לחכות למחיאות הכפיים של הקהל ו-"לחזור בגדול" (מנהג ששנוא עלי ביותר), ליעד ושיר החלו לרדת אבל יעל נשארה לשבת על התופים ואמרה "אין לי כח לקום. מה זה השטויות האלה של לרדת ולקום", אז ליעד ושיר וויתרו והמשיכו לנגן. בסוף האמיתי של ההופעה יעל ירדה מבלי אפילו להסתכל על הקהל או להגיד מילה.

ליעד, הזמרת והגיטריסטית של הלהקה, היא בחורה כריזמטית ודי מוכשרת על הגיטרה. לא כל כך בשירה. הרגשתי שהיא די ממצה את הכשרון שלה ושזה לא מספיק. מצד שני, גם לענבל לא היה את הקול הכי מדהים, אבל היו לה את המילים הכי מדהימות, כאלו שעד היום אין להן מתחרה. אולי אם מישהו אחר יכתוב את המילים (שילה פרבר ?).

ואחרונה חביבה – שיר קונקי (בתמונה משמאל). מה שעניין כל כך בשיר, היא העובדה שהיא האחרונה מבין השלושה ששמים לב אליה על הבמה, אבל אחרי ששמתם לב, אי אפשר להוריד ממנה את העיניים. יש בה במקביל המון בטחון וחוסר בטחון. היא רגועה ויציבה, אבל מופנמת כל כך. במשך כל ההופעה היא שרה בכשני שירים סה"כ למרות שיש לה קול יפה. התנוחה שלה היא לרוב כלפי הלהקה ולא לקהל, כאילו היא הייתה מעדיפה להופיע בלי קהל בכלל. אהבתי אותה מאד, ואני חושב שאם היא תצליח להתפרץ החוצה היא תוכל לקחת את ההובלה בליידי די, או בלהקה אחרת.

ללהקה יש צליל נעים, ואף מוכר עד כדי צמרמורת. אבל הן צריכות מישהו שינער אותן ויעזור להן להתפתח ללהקה מוצלחת. אולי אם קורין אלאל תעזור ללהקת רוק-בנות מתחילה זו כמו שהיא עזרה למכשפות בתחילת דרכן ?

הדיסק !

בכניסה לאוזןבר חילקו בחינם דיסק סקיצות שלהן. קודם כל, אהבתי מאד. זה הדיסק הראשון שקיבלתי חינם בהופעה של להקה, ולדעתי *כל* להקה מחוייבת לעשות כך. להקות יקרות - אם אני או כל אדם אחר שמעריך את המוזיקה שלכם בא ומשלם כדי לראות אתכם מופיעים, לתת דיסק שעולה פחות משקל לייצר זה המינימום שאפשר לעשות כדי להגיד תודה. שנית כל – בסוף ההופעה החתמתי את יעל כהן על הדיסק. מי שמכיר אותי יודע כמה חלום קרוב-רחוק, מריר-מתוק זה בשבילי. לראות את יעל כהן, לדבר איתה ולהחתים אותה על דיסק, זה הכי קרוב שיצא לי להיות עם חברה של המכשפות.
על הדרך החתמתי גם את ליעד ושיר, מי יודע, אולי יום אחד דיסק צרוב ופשוט זה יהפוך לפריט אספנים.