קוצים של פחד

כנר בוער, נושא עצמו מעלה
שורק ומשאיר שובל של חזיונות
בשיא הגובה מתפוצץ, מפזר תקוות
כרסיסים, צונחים הם ומתפזרים
חלקם נסחפים עם הרוח
חלקם, נופלים בחזרה על הפנים

This entry was posted on Monday, April 13th, 2009 at 7:04 pm and is filed under Personal. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.